הכשרה מעשית בשדה:מטרות ודרכי פעולה

היחידה להכשרה מעשית - קורס שיטות – שנה א'

דף זה בא להציג את התהליך הלימודי שעוברים הסטודנטים בהכשרה מעשית בשדה בשנה א'.

בית-הספר לעבודה סוציאלית רואה את מדריכי השדה כחלק מצוות ההוראה של קורס השיטות. ההוראה בקורס השיטות וההכשרה בשדה הם שני חלקים חשובים ומשלימים בתהליך הלמידה של הסטודנט. מטרתם אינטגרציה של הנלמד ויישומו הלכה למעשה.

בשנה א' ההכשרה המעשית בשדה מתחלקת לשני שלבים: שלב א' – מפגש עם עולמות התוכן של מקצוע העובדה הסוציאלית. שלב ב' – השתלבות בארגון רווחה והתנסות בקשר מסייע.

שלב א': מפגש עם עולמות התוכן של מקצוע העבודה הסוציאלית, אוכלוסיית פונים ובעיות חברתיות

משך זמן: סמסטר א'

מטרות:

1. הכרת מגוון בעיות חברתיות.
2. הכרת מאפייני אוכלוסיית הפונים והקהילות מהן מגיעים.
3. הכרת שירותי רווחה שונים כמענים לרווחת יחיד, משפחה וקהילה.

מטרות אלו יושגו באמצעות הפעילויות הבאות: סיורים, תצפיות, קריאת חומר, ראיונות עם עובדים סוציאליים ופונים, דיונים והרצאות.

התפוקות המצופות מהסטודנט בסוף סמסטר א' הן:

1. הסטודנט יכיר תחומי בעיות שעבודה סוציאלית עוסקת בהן ומגוון ארגוני רווחה המספקים מענה לצרכים.
2. הסטודנט יכיר את התערבות העבודה הסוציאלית ברמות השונות (פרט, משפחה, קהילה, ארגון, תכנון ומדיניות).
3. הסטודנט יכיר שרות סוציאלי ראשוני ומשני ואת תפקידי העובד הסוציאלי בהם.
4. הסטודנט יכיר בעיה חברתית אחת: מהות הבעיה, הצרכים המיוחדים לסובלים ממנה ושירותים סוציאליים משלימים ואלטרנטיביים המספקים מענה.

שלב ב'– השתלבות של כל סטודנט בסוכנות רווחה והתנסות בקשר מסייע:

משך זמן: סמסטר ב'

 שיבוץ הסטודנטים למקומות ההכשרה בשדה יתקיים בסוף סמסטר א'.

מטרות ואמצעים:

1. בחינת היכולת העצמית של הסטודנט כמגיש עזרה וכיוצר קשר מסייע: 
   הסטודנט יתנסה ביצירת קשר מסייע עם פונה. הקשר יתמקד בנושא ספציפי סביב משימה מוגדרת עמה יתמודד לאורך הסמסטר. תוך כדי ההתנסות, הסטודנט ילמד את מהות הקשר המסייע וניהול ראיון מקצועי. ההתערבות תשלב שימוש במיומנויות של עבודה סוציאלית: יצירת חוזה ראשוני, פיתוח התנהגות קשובה, קבלה, אמפטיה. איסוף אינפורמציה – זיהוי בעיות מתוך השיחה, ארגון האינפורמציה, התערבות משימתית פרידה מקצועית. הסטודנט ייפגש בתחילה עם פונה אחד. ניתן לאפשר לו להתנסות בקשר עם פונה נוסף בהתאם לכישוריו, התקדמותו, אופי הפונה וכו'. 
   במקביל להתנסות בקשר מסייע ייחשף הסטודנט ליחס הדרכה והכרת תפקידי מדריך ומודרך.
    
2. הכרת שירות רווחה:

   א.  תחומי הבעיות שהשרות עונה עליהם.

   ב. מאפייני השרות (כוללני, משני על פי חוק).

   ג. דפוסי ושיטות עבודה בשרות.

   ד. התערבויות מקצועיות במישורים שונים (פרטני, קבוצתי קהילתי).

   ההכרות תעשה באמצעות מפגש הסטודנטים עם עובדים סוציאליים ועובדים אחרים בשירותים, צפייה בהם וליווים בעבודתם, והשתתפות בישיבות צוות.
    

3. הכרת שירותים נוספים בקהילה: פורמליים ובלתי פורמליים הנותנים מענים לצרכיי האוכלוסייה. חשוב שלסטודנט תהיה הכרות עם שירותים משלימים לשרות שבו עובד, והתוודעות לתפקידים נוספים של העובד הסוציאלי.
    
4. הכרות הקהילה והסביבהבה גרים הפונים לשרות.
    
5. התערבות מעבר לרמת הפרט: מהכרות הסטודנט את הקהילה שבתחום אחריות השרות ואת אוכלוסיית הפונים, על הסטודנט לאתר צורך שאינו מקבל מענה מעבר למישור הפרט. הסטודנט יאסוף אינפורמציה על הבעיה, יבדוק צרכים ויתכנן מענה ברמה קבוצתית, קהילתית או ארגונית. בסוף השנה תוגש הצעה לפרויקט שתכלול: הגדרת הבעיה, תאור האוכלוסייה הסובלת מהבעיה, הצרכים שמתעוררים והמענה המתוכנן (ראה פרק התערבות במערכת רחבה בנספחים לספר השדה).

דרישות ההתנסות:

1. כל סטודנט יעבוד יום מלא בשבוע (8-7 שעות) בהתאם לשעות הפעילות של השירות.
2. בתום כל סיור יוגש דו"ח תרגיל למורה קורס השיטות.
3. בסמסטר ב' על הסטודנט להיפגש עם המדריך פעם בשבוע באופן קבוע לשיחת הדרכה.
4. כל סטודנט ידווח בכתב למדריך מידי שבוע על פעילויותיו, חוויותיו והתרשמויותיו   
   מהעבודה וכן יוגשו דוחות המפרטים את ההתערבויות עם הפונים.הדוחות יכללו 
   תימלול של השיחה שהתקיימה עם הפונה ("אני – אתה") ובמקביל התייחסות כתובה 
   לרגשות ולמחשבות הסטודנט והמלצות להמשך ההתערבות. 
   בשנה א' – כל מפגש עם פונה יחוייב בהגשת דוח "אני – אתה".

מבנה דוח " אני  - אתה"  : תיעוד שיחה טיפולית עם לקוח.